הערכת שווי קולעת ואובייקטיבית של פסלי אבן דורשת מתודולוגיה אנליטית יסודית ורב-שלבית. נקודת ההתחלה חייבת להיות זיהוי מוחלט של החומר – סוג האבן, מקור הכרייה, איכויות ייחודיות ומאפיינים פיזיים. בתוך כך חשוב לאמוד את רמת מורכבות העיצוב ואת טיב הביצוע הטכני – כמות הפרטים, איכות הגימור וכישרון הפיסול הניכר בעבודה. לצד הערכה ויזואלית קפדנית יש לבחון את מצבו הפיזי הנוכחי של הפסל, תוך התמקדות בסימני בלאי, נזקים או פגמים כלשהם. במקביל יש לברר את נדירות הפריט ביחס לעבודות מקבילות של אותו האמן או מאותה התקופה, וכן לסקור מחירי מכירה עדכניים שהשיגו פסלי אבן דומים בעסקאות טריות בשוק האמנות המקומי והבינלאומי. רק מי שמצליח לשזור את כל חוטי המידע הנפרדים הללו לאריג שלם, תוך הסתייעות בניסיון ובחוש האמנותי, יכול לייצר הערכה קולעת ועדכנית של השווי הממשי של פסל אבן נתון.