תהליך הערכת השווי של נברשות הכוללות עיטורים מסורתיים מורכב ודורש התמחות ייחודית. בשלב הראשון חשוב לאמוד את מצב השימור הכללי ולזהות סימני בלאי, תיקונים או נזקים אפשריים. לאחר מכן יש לזהות בוודאות את החומרים מהם עשויה הנברשת, ואת איכות הייצור והעבודה לפי קריטריונים מוגדרים. בשלב הבא יש לנתח ביסודיות את הסממנים העיטוריים והמוטיבים השזורים בנברשת, ולקשר אותם למסורות אמנותיות ותרבותיות רלוונטיות מבחינת מקום, זמן וסגנון. לבסוף, יש לבחון את תנאי השוק הנוכחיים ולהשוות למחירי מכירה מצטברים של פריטים בעלי מאפיינים דומים. רק שילוב מושכל של כל ההיבטים הללו יאפשר לגבש הערכת שווי נכונה והוגנת לנברשות ייחודיות אלה.