כדי להגיע להערכת שווי מהימנה של אוסף תכשיטים מן התקופה הוויקטוריאנית, נדרש מחקר מעמיק ויסודי הנשען על מומחיות וניסיון בתחום הספציפי הזה. ראשית, יש לזהות בדייקנות את הרכיבים והחומרים העיקריים מהם עשוי כל תכשיט – זהב, כסף, פלטינה, אבני חן, פנינים, אמייל ועוד, תוך דגש על איכותם ורמת הטוהר שלהם. סוגיית התיארוך חשובה מאד להערכה – האם ניתן לשייך את הפריט לתקופה ספציפית או לסגנון אופייני, כגון תכשיטי אבל או "אמנות גבוהה". בהמשך, נדרשת בדיקה פיזית קפדנית של מצב כל פריט – האם יש פגמים, שברים, שריטות, האם חסרים חלקים, והאם נעשו שינויים או תוספות לעומת המצב המקורי. בכל תכשיט יש לנתח לעומק את טכניקות הייצור האומנותיות, החל מעבודת יד מורכבת ועד הרכבה תעשייתית. עוד כדאי לברר אם יש כתובות, חותמות או סימנים המלמדים על היוצר, על מקור התכשיט ועל מסעו לאורך הדורות. היבט מכריע הוא רמת הנדירות וההיצע של תכשיטים מקבילים מאותה התקופה – ככל שהפריט נדיר ומיוחד יותר, כך ערכו עולה. תהליך הערכה מושכל ייסגר בביצוע השוואה למחירים עדכניים ולעסקאות שנרקמו לאחרונה בשוק לגבי פריטים דומים. כל אלו, בתוספת מרכיב חשוב של אינטואיציה מקצועית מנוסה, יובילו בסופו של דבר לתמחור ריאלי של כלל האוסף הנדון.